גם כשאנחנו מתחילים מסגרת חדשה ההתחלה היא לרוב עם רגשות מעורבים: מצד אחד מרגשת ומשמחת אך גם מלחיצה ואפילו מפחידה. אותם הרגשות יכולים להופיע גם אצל הילדים שלנו שמתחילים או ממשיכים במסגרות.
אחת הדרכים המרכזיות שתינוקות, פעוטות וילדים מביעים שליטה היא דרך האוכל שהם אוכלים. הם מאותתים לנו מתי הם רעבים, מתי הם שבעים ואנחנו משתדלים ככל האפשר להיות קשובים לכבד את רצונם, וכמובן לתת מענה.
כאשר מתבצע שינוי, כמו כניסה או חזרה למסגרת, הם יכולים להביע את העצמאות שלהם דרך האכילה.
בדיוק כמו שהתזונה שלנו, המבוגרים, יכולה להיות מושפעת במידה ניכרת ממצב הרוח ושונה מאדם לאדם כך גם הילדים שלנו: יש כאלו שבמצבי לחץ מרגישים דחף לאכול ויש כאלו שירגישו חוסר תאבון ולא יאכלו כל היום.
לכן, כמתחילים מסגרת חדשה חשוב לעשות בינינו לבין עצמו מעין "תיאום ציפיות:" להבין שחלק מתהליך ההסתגלות יכול להיות שינוי באכילה.
הביטוי להסתגלות החדשה יכול להיות גם בתוך המסגרת עצמה (גן, מטפלת וכו) אבל בהרבה מקרים היא צצה דווקא בבית כשחוזרים למקום הבטוח. שם יש רצון לבטא את השליטה ואת העצמאות.
יש כאלו שההסתגלות תתבטא בסירוב אכילה, יש כאלו בבררנות שלא היינו רגילים לה ויש כאלו שלא יהיה שום הבדל.
אז מה עושים כשיש שינוי בדפוסי האכילה?
קודם כל להבין שזוהי תגובה טבעית של הילד או התינוק: הביטוי שלו לשינוי. אנחנו כהורים נמשיך כרגיל בשגרת הארוחות וניתן לתינוק או לילד להחליט אם הוא מסכים וכמה הוא מסכים לאכול. יכול מאוד להיות שבימים הראשונים להסתגלות כמות האוכל תרד. במידה והוא מסרב או אוכל כמות שאנחנו מתרשמים שאינה מספקת לכבד את רצונו, לא ללחוץ ולא להכריח כדי לשמור על האכילה כחוויה חיובית עבורו (וגם עבורנו). במידה ויווצרו מאבקים סביב האכילה, בתום תקופת ההסתגלות יהיה מאתגר הרבה יותר לחזור לדפוסי האכילה הקודמים.
עם הזמן, כשהתינוק או הילד יסתגלו למצב החדש, גם שגרת הרגלי האכילה תחזור לקדמותה.
לסיכום, אז לקחת נשימה ארוכה ותתנו להם לקחת את הזמן שלהם עד החזרה מלאה למסלול. שיהיה בהצלחה לכולנו והסתגלות נעימה!
יש לכם עוד שאלות הקשורות לתזונת תינוקות וילדים? אשמח לעזור. מורן בקר - דיאטנית משפחה וילדים.