המדריך המלא לעולם הטעימות לתינוקות
אז אחרי כמה חודשים שהתינוק או התינוקת שלכם מקבל/ת הנקה או תמ"ל, פתאום נפתח בפניהם עולם קולינרי שלם. זהו עולם מסעיר, מרגש ומגוון שבו נגלים לתינוק טעמים ומרקמים חדשים. יחד עם זאת, אחרי שכבר עלינו על הגל עם שגרת הארוחות, העולם הבלתי נדלה של האוכל יכול להיות חוויה מבלבלת ומציפה עבור ההורים ובעקבותיה גם לתינוקות. לכן, במדריך זה אעשה קצת סדר בכל עולם הטעימות. במידה ויש לכם שאלות אשמח לעזור.
בקצרה
מתי? בגיל 6 חודשים. בין גיל 4 חודשים ל- 6 חודשים ניתן להתחיל לחשוף את התינוק למזון בצורת טעימות, לאחר שהתינוק מראה סימני מוכנות לכך. כמו שלא כל התינוקות מתהפכים באותו הגיל, כך גם לא כל התינוקות מוכנים לטעימות באותו הגיל.
עצם ההתעסקות של התינוק באוכל הינה הזדמנות נהדרת להתפתחות גם בפן המוטורי: לאפשר לחוש מרקמים חדשים, הכנסת היד לפה, יכולת לחוש מרקמים שונים בפה וכן, גם לכלוך...
מאחר ותגובה אלרגית יכולה להתרחש גם אחרי חשיפה שניה או שלישית, יש לבחור מזון אחד, לתת אותו 3 ימים ורק לאחר מכן לשלב מזון חדש.
תינוקות נולדים עם העדפה לטעמים מתוקים ונטייה לדחות טעמים מרים. לכן עדיף לחשוף אותם למזונות פחות מתוקים או בעלי מרכיבים. לדוגמא, להתחיל עם ירקות שהסיכוי שהם גורמים לאלרגיה קטן ורק אז לעבור לפירות.
לנוחיותכם, למדריך זה מצורף דף עזר לטעימות או ניתן להדפיס ולתלות על המקרר. לחץ כאן להורדה.
מתי?
בעידן של "תרבות האינסטנט" קיימת תפישה מוטעית שיש לחשוף מוקדם את התינוקות למזון משלים על מנת להשפיע חיובית על ההתפתחות העתידית. על פי הנחיות משרד הבריאות יש להתחיל טעימות בגיל 6 חודשים. אין לתת טעימות לפני גיל 4 חודשים. בין גיל 4 חודשים ל- 6 חודשים ניתן לחשוף את התינוק למזון בצורת טעימות אך רק לאחר שהתינוק מראה סימני מוכנות בכמויות מזעריות.מהם סימני המוכנות? יציבות של הראש, בהושבת התינוק בתמיכה הוא לא "נוזל" מהכיסא, קירוב ידיים וחפצים שונים אל הפה, הפגנת סקרנות ונכונות לאכילה עם קירוב המזון לפי התינוק (מהרגע שבו אתם יושבים בארוחה והוא לא מפסיק לבהות בכם אוכלים ולשלוח ידיים).יש להציע את המזון כשהתינוק נינוח וחש בטוב. בהתחלה יש להציע את הטעימות כשעה-שעתיים לאחר ההנקה/תמ"ל.
ומה קורה כשהחלטתם כי התינוק מראה מוכנות, הושבתם אותו מרוגשים בכיסא או בטרמפולינה, עמלתם בהכנה, אפילו צילמתם את התמונה של ה"לפני" והוא, איך לומר בעדינות, לא ממש זורם. קודם כל - הכל בסדר. כמו שלא כל התינוקות מתהפכים באותו הגיל אז גם לא כל התינוקות מוכנים לטעימות באותו הגיל. כמו שיפורט בהמשך, חשוב לכבד את ההחלטה של התינוק, לחכות כמה ימים ורק אז לנסות שוב. כשהתינוק מראה מוכנות - הוא כבר מודיע לנו.
כמה?
זוהי אחת השאלות המורכבות יותר עבורנו והפשוטות יותר עבורם. אנחנו יכולים רק לקנא ביכולת ויסות רעב ושובע אצל תינוקות. עידן השפע קלקל את היכולת של אנשים רבים להקשיב לאיתותים של הגוף. אז למזלנו התינוקות שלנו עדיין לא עוקבים אחרי כל השפים המובילים באינסטגרם ויודעים בעצמם לכמה אוכל הם זקוקים. לפעמים הם יאכלו יותר, לפעמים פחות, לפעמים בכלל לא. זה תלוי בכל כך הרבה גורמים: כמה הם אכלו בארוחה האחרונה, האם הם נהנים מהאכילה (יורחב בהמשך), אם הם עייפים, אם יש להם סבלנות, אם יש גירויים מסביב, אם יש קפיצת גדילה, אם משהו כואב להם (מישהו אמר שיניים?).
בשלב הראשון של חשיפת התינוק יש להתחיל בטעימות בלבד: 1-2 כפיות או "לק" מהאצבע (כמובן לאחר שטיפת ידיים). רק אחרי גיל 6 חודשים, אפשר לאט לאט להעלות כמויות בהתאם לרצון של התינוק. אני ממליצה תמיד להכין מעט יותר על מנת לאפשר את האופציה לתינוק.מתי יודעים שהתינוק לא מעוניין יותר? כשהוא מקמר את הגב, סוגר את הפה, יורק את המזון, מסתכל לצדדים או מתחיל לבכות למראה הכפית.יש תינוקות שהארוחה תחליף את ארוחת ההנקה/התמ"ל, תינוקות שזה ידחה את ההנקה/תמ״ל, תינוקות שזה יקטין את נפח ההנקה/התמ"ל ויש גם כאלה שימשיכו לאכול את אותה כמות בדיוק בהנקה/תמ״ל. גם במצב הזה חשוב להיות קשובים לתחושת הרעב שלהם ולזרום איתם.
התדירות המומלצת לשילוב מזונות משלימים:
החל מגיל 6-8 חודשים: 3-2 פעמים ביום.
מגיל 11-9 חודשים: 4-3 פעמים ביום.
מגיל 24-12 חודשים לפי דרישת הפעוט, ובנוסף ניתן להגיש גם 1-2 ארוחות ביניים
לא תמיד הם יהיו בעניין
איך מאכילים?
כמו הרבה דברים בחיים, ה"איך" חשוב יותר מה"מה". לכן, לפני שנדבר על חשיבות המזון עצמו על הגדילה והעליה במשקל, קודם כל נדבר על חווית התינוקות מהאכילה. אכילה צריכה להיות מהנה עבורם. מעבר לערכים התזונתיים של המזון, עצם ההתעסקות של התינוק באוכל הינה הזדמנות נהדרת להתפתחות גם בפן המוטורי: לאפשר לחוש מרקמים חדשים, הכנסת היד לפה, יכולת לחוש מרקמים שונים בפה וכן גם לכלוך. אז נכון, הדייסון/מטאטא/חיית המחמד יעבדו בתקופה הקרובה שעות נוספות אבל זה חלק מהעניין.האכילה וההאכלה יכולה להיעשות בטרמפולינה, ובשלב מאוחר יותר כשהוא מתיישב עצמאית, ניתן להושיבו על כיסא אוכל. אפשר לשים את האוכל בקערית או ישירות על השולחנית ולהאכיל בעזרת כפית מותאמת תינוק. בזמן ההאכלה מומלץ לאפשר לתינוק להשתתף בחוויית האכילה ע״י מתן כפית ביד או ״ללכלך״ לו את היד עם המזון. בנוסף לכך, מאחר ובשנים הראשונות התינוק צופה בהתנהגות האכילה של הוריו ושל שאר בני המשפחה ומחקה אותם, מומלץ לעודד אכילה יחד עם יתר בני המשפחה סביב השולחן.
אמרנו כבר שלכלוך זה חלק מהעניין? דרך אגב, הכל ירד בכביסה.
מה מכינים?
השמים הם הגבול. אם תמיד חלמתם להיות מאסטר שף, עופו על זה. מצד שני אם המטבח הוא לא הצד החזק שלכם, לא תאמינו כמה אפשרויות פתוחות בפניכם.ישנן שתי גישות עיקריות לחשיפה ראשונית למזון: מרקם טחון או שיטת בייבילד. במדריך זה אתמקד בהתחלת טעימות במרקם טחון.
יש מגוון היבטים שיש להתחשב בהם בהרכב המזון שנבחר להגיש לתינוק. במדריך אתמקד ב: אלרגיות, טעם, ומגוון. לנוחיותכם, מצורף דף עזר לטעימות הניתן להדפסה.
אלרגיות
מאחר ותגובה אלרגית יכולה להתרחש גם אחרי חשיפה שניה או שלישית, יש לבחור מזון אחד, לתת אותו 3 ימים ורק לאחר מכן לשלב מזון חדש. מומלץ להציע את החשיפות הראשונות בשעות הבוקר ולא בסופי שבוע, בפרט מזונות הידועים כבעלי פוטנציאל לאלרגיה (בוטנים, שומשום-טחינה, סויה, ביצים, דגים, מוצרי חלב). באופן זה ניתן להיות על הצד הבטוח ושיהיה לאן לפנות במידה ותתרחש תגובה אלרגית. לאחר 3 חשיפות ממזון מסוים ניתן להתחיל לשלב אותו עם מזון שהתינוק כבר נחשף אליו. לדוגמא: יום א - קישוא, יום ב - קישוא, יום ג - קישוא, יום ד - דלעת, יום ה - דלעת + קישוא. באופן זה, במידה ותאובחן אלרגיה, יהיה לגורם המוסמך פשוט יותר לבודד את הגורם האלרגני.
טעם
תינוקות נולדים עם העדפה לטעמים מתוקים ונטייה לדחות טעמים מרים. לכן, עדיף לחשוף אותם למזונות פחות מתוקים או בעלי מרכיבים מרירים. לדוגמא: להתחיל עם ירקות שהסיכוי שהם גורמים לאלרגיה קטן ורק אז לעבור לפירות. דוגמאות לירקות שניתן להתחיל איתם: קישוא, דלעת, גזר, בטטה, תפוח אדמה.
ירקות נוספים להמשך הדרך: סלק, בצל, אפונה, ברוקולי
פירות: תפוח, בננה, אגס ולאחר מכן אפרסק, שזיף וכו'. מאחר וקיים סיכוי לאלרגיה מתותים ומפירות טרופיים כמו מנגו ואננס עדיף לחכות איתם לסוף.
מגוון
לאחר החשיפה לירקות אין חוקים ברורים. המגוון תלוי גם בהעדפות התינוק, במסגרת בו הוא נמצא ובמזונות שיש בבית:
במדינת ישראל השכיחות לאנמיה מחוסר ברזל גבוהה, לכן מומלץ לשלב מזונות עשירים בברזל:
קיטניות - עדשים מכל הצבעים ולאחר מכן אפונה, גרגרי חומוס, שעועית לבנה וכו'
מוצרי בשר - הודו אדום ובשר בקר
תינוקות זקוקים ל40% שומן מסך האנרגיה היומית לכן מומלץ להוסיף לארוחה שומנים בריאים כמו שמן זית, טחינה, אבוקדו, חמאת בוטנים טבעית, שקדים טחונים, אגוזים טחונים וכו'. יש לשים לב כי גם החשיפה למקור שומן צריכה להיעשות בנפרד על מנת לשלול תגובה אלרגית.
בוטנים - מחקרים מראים כי חשיפה לבוטנים בגיל 6 חודשים מפחיתה את הסיכון לאלרגיה. מקור טוב לבוטנים הוא חמאת בוטנים טבעית. באופן זה, ניתן לחשוף את התינוק לבוטנים ללא תוספת המלח והסוכר המצויים בבמבה למשל.
דגים - יש להקפיד להסיר עצמות קטנות מבשר הדגים או לחלופין לטחון היטב את הדגים.
ביצים - רק לאחר גיל חצי שנה.
דגנים - לדוגמא, ניתן להוסיף פסטה טחונה ושיבולת שועל.
מוצרי חלב - גבינות, לבן, יוגורט לא ממותק - כדאי להתחיל לשלב רק לאחר ביסוס שתי ארוחות כארוחה שלישית. אין לתת חלב ניגר עד גיל שנה (כן ניתן לשלב חלב ניגר כחלק ממתכונים כמו פשטידות)
ומה לגבי שתיה?
התינוק אינו זקוק לתוספת מים עד גיל חצי שנה, כל עוד מזונו העיקרי הוא חלב אם או תרכובות מזון לתינוק. בגיל חצי שנה, עם המעבר לארוחות מגוונות, יש להוסיף מים לשתייה. אפשר מראש להרגילו לשתייה מכוס. ניתן להציע את המים בסיום כל ארוחת מוצקים. עד גיל שנה, יש להרתיח את כל סוגי המים.מומלץ להימנע ממשקאות ממותקים בסוכר, כגון תה לתינוקות, תה ירוק, תה רגיל, מיצי פירות, מיצים ומשקאות מוגזים. זאת על מנת להפחית את הסיכון לעששת שיניים וכדי לא להרגיל את התינוק לטעם מתוק. מאחר שאין מידע מלא לגבי הבטיחות בשימוש בתרכובות, תערובות וחליטות צמחים, יש להימנע מהשימוש בהן בתינוקות. משקאות סויה, חלב אורז וחלב שקדים אינם מומלצים לתינוק ואינם מחליפים הנקה או תמ"ל.
אז מה לא לתת?
כיום יש עודף אינפורמציה ברשתות החברתיות, גוגל, חברים וכמובן מהמשפחה, מהסבים והסבתות. בואו נעשה קצת סדר לגבי המזונות היותר בעייתיים לתינוקות.ההמלצות של ארגוני בריאות שונים בנוגע להגבלות שימוש בסוכר ונתרן, אשר צריכתם בעודף מזיקה:
נתרן (מלח): עד גיל שנה הצריכה היומית המומלצת של נתרן היא 370 מ"ג (כשישית כפית מלח). לכן, אין צורך להוסיף מלח או אבקות מרק למזון, בטח שלא בשלב הטעימות. לגיוון טעמים ניתן להוסיף תבלינים, עשבי תיבול, שום ובצל.
סוכר: ארגון הבריאות העולמי ממליץ להפחית את צריכת הסוכר עד ל-10% מסך הקלוריות היומי. יתרה מזו, נמצאו עדויות לתועלת בהפחתת הצריכה אף ל-5% מסך הקלוריות היומי. היתרון המשמעותי כאן הוא בהפחתת שיעורי עששת השיניים. סוכר נפוץ גם במעדנים מתוקים, שתיה מתוקה, חטיפים (גם מלוחים), שוקולד. בנוסף סילאן (גם טבעי) הוא סוכר פשוט ולכן כדאי להפחית בשימוש שלו.
״חטיפי בריאות״: לעיתים קרובות הורים מגישים לילדים בארוחות ביניים מזונות המכונים בטעות "חטיפי בריאות". חטיפים אלה נאכלים בין הארוחות, והדבר גורם לכך שהתינוק יאכל פחות בארוחה עצמה או שיאכל אותם בנוסף לארוחות העיקריות, דבר העלול בעתיד לגרום להשמנה. חשוב לזכור כי במקרים רבים חטיפים אלה מכילים כמות גבוהה של סוכר, שומן ואנרגיה. מזונות אלו שייכים לקטגוריה של מזונות אולטרה מעובדים, המכילים רכיבי תזונה מזיקים, וחסרים בהם רכיבי תזונה חיוניים המצויים במזונות טבעיים (מינרלים, ויטמינים, נוגדי חמצון וכדומה).
חשוב לזכור כי הרגלי אכילה והעדפות טעמים נקבעים בגיל צעיר, וחשיפת תינוקות למזון מעובד, המודגש בטעמים דומיננטיים הנובעים מסוכר ומלח תגרום לדרישה ולהעדפת מזונות אלו גם בהיותם ילדים בוגרים ומבוגרים.
מאכלים אסורים ומסוכנים
דבש: אין לתת לפני גיל שנה - החשש הוא מרעלן המופרש מחיידק הקלוסטרידיום בוטולינום (בוטוליזם).
מאכלים העלולים לגרום לחנק בתינוקות ובפעוטות: פירות וירקות קשים - יש לחתוך לחתיכות קטנות, לרסק, לגרד או לטחון. מאכלים עגולים כמו ענבים יש לחצות לאורך ולחתוך לחתיכות קטנות. יש להימנע ממתן פיצוחים לילדים מתחת לגיל חמש שנים.
איך מכינים?
כאשר מתחילים טעימות במרקם טחון, נרצה לעשות זאת ולשמר ככל האפשר את הוויטמינים במזון. זאת ניתן לעשות ע״י טיפול מינימלי וע״י אידוי.
ירקות: מכניסים לסיר מעט מים ועליו רשת אידוי עם ירקות שטופים, קלופים, חתוכים גס ומכסים את הסיר. במהלך הבישול יש לשים לב שבמידה והמים התאדו והירקות לא התרככו יש להוסיף עוד מים לסיר. לחלופין, ניתן להשתמש במכשיר אידוי ייעודי לתינוקות. כשהירקות רכים ניתן לרסק אותם למחית בבלנדר מוט או בבלנדר רגיל. יש לוודא כי הטמפרטורה מתאימה ולא חמה מידי. כאמור כשהירקות מוכנים ניתן להוסיף שומן בריא כמו שמן זית.
פירות: ניתן לאדות ולרסק או לרסק ללא אידוי. בננה אפשר למעוך עם מזלג. ניתן להוסיף שומן בריא כמו טחינה, חמאת בוטנים טבעית, שקדיה, אבוקדו, ממרח אגוזים וכו'.
קיטניות: יש להשרות ולהחליף את המים מידי פעם, לבשל במים עד שהקטניות רכות ולטחון. אין חובה להשרות עדשים כתומות.
בשר/הודו/עוף/דגים: ניתן לאדות, לטחון ולהוסיף לירקות הטחונים. בהמשך אפשר להכין קציצות רכות ולתת כאוכל אצבעות.
ביצים: ניתן להכין ביצה קשה ולטחון/למעוך עם מזלג ולהוסיף טחינה/אבוקדו. בהמשך אפשר לתת ביצה מקושקשת.
בכדי לגוון ולהתייעל ניתן להקפיא את הירקות/פירות/קיטניות שעברו אידוי או בישול ולהכניסם לתבנית של קוביות קרח. עדיף לבשל כל מזון בנפרד. לא ניתן להקפיא פירות טריים. כך, אפשר כל פעם להשתמש בכמויות קטנות המתאימות לתינוק ובכל יום לגוון שילובים שונים.
לסיכום, שלב הטעימות הוא שלב מרגש, מסעיר ואף מצחיק גם עבורכם וגם עבור התינוק. תפקיד ההורים הוא להיות קשובים לאיתותי הרעב והשובע של התינוק, לבחור את סוג המזון תוך כדי התחשבות בבטיחות, מרקם ותכולה. כמו כן לדאוג לסביבת אכילה נעימה ורגועה ולתת דוגמה אישית. אחריות התינוק היא להחליט אם לאכול ויש לאפשר לו לקבוע את הכמות בהתאם לאיתותיו הפנימיים.
המדריך מבוסס על המלצות משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי והניסיון האישי שלי בקליניקה. לנוחיותכם, למדריך זה מצורף דף עזר לטעימות או ניתן להדפיס ולתלות על המקרר. לחץ כאן להורדה. כמובן שהמדריך אינו מחליף ייעוץ מקצועי ופרטני. במידה ותרגישו צורך לקבלת ייעוץ אישי ניתן להתייעץ עם דיאטנית ילדים לצורף הכוונה ספציפי אליכם ואל התינוק. ליצירת קשר ועדכונים נוספים, אתם מוזמנים להיכנס לאתר או להצטרף לדף הפייסבוק שלי: ״מורן בקר - דיאטנית ילדים ומשפחה״. בהצלחה!